בבית בו גדלתי שיח על מיניות איננו היה דבר שבשגרה ואפילו נושא די מביך, עם זאת מיניות מעולם איננה הייתה מושא ללעג או לסלידה. וכך מגיל קטן ועוד טרם שקראתי על כך דבר זיהיתי בנפשי את היראה והכבוד למיניות, למעשה האהבה, מעולם ידעתי כי עונג הינו דבר תם טוב, ודבר טוב – הינו קדוש.

כמו בני נוער רבים גם אני התרגשתי לקראת מעשה האהבה הראשון שחוויתי אשר היה בגיל שבע-עשרה, אך אוסיף כי דעתי הספונטנית על מיניות, זו שתיארתי בקצרה מעלה הייתה בתודעתי כבר אז, רציתי את העונג המלא, הנשגב ביותר, זה שיגע בכל רבדי קיומי: גוף, נפש ונשמה.

אז אי שם בגיל שבע-עשרה חוויתי את מעשה האהבה הראשון שלי עם בת הזוג שהייתה לי דאז. הייתה זו חוויה נפלאה, זיכרון מלא רגש, חוויה כזו שאני מאחל לכל ילד בגיל שבע-עשרה אשר בשל אליה, ואף על פי כן אני זוכר את עצמי כבר אז שואל את עצמי באופן עיקש: ״האם זה הכל?״ ״האם זוהי היוכלה (פוטנציאל) המלאה של תחום המיניות?… מעט מאוחר יותר, לאחר שחזיתי ברגעים היפים והעמוקים של מעשה האהבה בהם היא הייתה כורכת מסביבי את רגליה ורועדת מרוב עונג אני זוכר גם שהייתי שואל את עצמי: ״האם אני כגבר מבחינה גופנית (פיזיולוגית) לא מסוגל לעונג כזה כמו שלה?״. זו הייתה ממש כמחשבה תמימה של ילד קטן: ״אני רוצה יותר עונג, זה אפשר?

מעודי צעיר זוכר אני כי אחזתי בידיעה שלא זקוקה להוכחה, הנחה שאומרת שראוי שאהיה מאושר, שאהיה עשיר, שאהיה חכם כמעיין המתבגר, שמה טוב שאחווה עונג גדול ונשגב ככל הניתן. אני השתוקקתי, ועודני משוקק לחוות ולהגשים את הערכים העליונים בחיי, ועונג הוא אחד מערכי העליונים.

עתה חיפשתי ארוכות אחר כל דבר ידע בנושא ואומר לכם גלויות, היה זה תהליך ארוך, לא אלאה אתכם בכל פרטיו (אם כי עבור רבים הוא עשויי להיות מרתק ומעורר הזדהות) ואתאר בתמצית את מהותו היסודית ביותר.

החלתי בעיון בכל המידע החינמי אשר היה זמין בעת ההיא במרשתת (יש לומר ואולי יודעים כבר אתם זאת בעצמכם שהוא דל ובלתי ממצא), תהליך שארך כשנתיים בהם אמנם הגעתי לתוצאות ויכולתי להעצים את העונג שלי אבל לא הייתה זו עדיין ״אורגזמה מלאה ללא שפיכה״, אותה תופעה ששמעתי וקראתי עליה בעיניים בורקות אולם ובכנות שיא לעיתים אף התקשיתי להאמין בקיומה, פשוט כי החוויה נראתה לי כה רחוקה ולא ברורה ומכאן שגם לא הגיונית. ומה שלא הגיוני – לא קיים. מה גם שרבים מהמתרגלים איתם דיברתי ושטענו כי ״חווינו את זה״, שיתפו שהאורגזמה המלאה היא נהדרת אבל היא לא נעימה כמו האורגזמה הרגילה עם השפיכה. דבר שעורר בי חשש שמא הדבר אחריו אני תר בכלל לא בנמצא, שאני במצוד אחר דבר מה שהוא איננו. אמנם, מעולם לא איבדתי את התקווה, הרי אי הוכחה לחיוב אינה בהכרח הוכחה לשלילה.

בהמשך הדרך, ערגתי העמוקה להשגת המיומנות אשר חיפשתי קיבלה זרז נוסף, אני זוכר שבאזור גיל תשע-עשרה פתאום וללא הכנה מוקדמת קרו שני דברים שהיו חדשים עבורי: א׳ – לעיתים הייתי מגיע לשפיכה ממש מהר, ומובן שמהר מהרבה ממה שהייתי רוצה, וב׳ – לפתע הייתי זקוק לזמן ממושך בהרבה משהיה בעבר בכדי להגיע לזקפה נוספת (אתם יכולים להיות מופתעים ואף אולי עד כדי גיחוך אבל הדבר הפתיע אותי מאוד בהינתן שאני זוכר כי שנה ושנתיים קודם לכן אני יכולתי לשפוך

שלוש-עשרה פעמים במשך לילה אחד ולכן לא כל כך הפריע לי אפילו אם מדי פעם שפכתי במהירות, החשש מכך אפילו לא עלה בתודעתי. כן! שלושה-עשר פעמים, תאמין או לא קורא יקר, אבל זה מה שהיה).

על כל פנים כפי שכבר הסקת עלי, אני מניח, אני אוהב ומעריך מיניות, אהבה ועונג, ומכאן שלא יכולתי לקבל כנתון אחרון כי משך מעשה האהבה ועוצמתו לא יהיה תלוי ברצוני העמוק באופן בלעדי כי אם בדבר מה שהוא חיצוני לי, דהיינו, שעלול להיות מצב בו ארצה לקיים מיניות אמנם גופי בשלו, לא יאפשר לי (בדיוק כפי שלא אקבל מצב עניינים בו גופי יזעק למין בעוד אני אינני ארצה בכך, פועל אשר נקרא – מעשה תאווה).

מהתקופה ההיא ולמעשה עד עכשיו התמסרתי והתעמקתי באופן הממצא שאני רק יודע בחקר הנושא לעומקו ולרוחבו ולא עצרתי עד שהגעתי למבוקשי – המיומנות המוחלטת של אורגזמה אמיתית ללא שפיכה וכל המסתעף ממנה, ומובן שגם כשהגעתי לא עצרתי וגם לא אעצור, פשוט כי ככל שמטפסים גבוהה יותר הנוף יפה יותר והתמונה נעשית רחבה ומלאה.

למדתי טנטרה כאן בארץ ולאחר מכן למדתי את דרך הטאו מתלמידתו הבכירה ויד ימינו של מאסטר מאנטק צ׳יאה (זה אשר הביא והנגיש את דרך הטאו למערב), קראתי בשקיקה את רוב הספרים החשובים ביותר הן בתחום זה באופן ממוקד והן בכלל התחומים המסתעפים והמשיקים לו, והחשוב ביותר הוא שאת מכלול הידע הזה העברתי דרך עצמי כדרך מסננת, העברתי אותו דרך גופי, נפשי ונשמתי שלי. דרכי היא הדרך של הטאו אותה פיתחתי וניסחתי לפרטי פרטים מעשיים תוך ניתוח התרגול שלי עצמי ושל תלמידי.

מכאן שאינני מלמד כלל דבר מה אשר למדתי, כי אם את מה שאני עצמי חיי. את הידע אותו אני מלמד לא ניתן (בנתיים) למצוא בשום ספר או תוכנית לימוד כזו או אחרת, לא בגלל איזו יוהרה לקבוע שהוא הטוב ביותר אלא פשוט כי הוא שונה, שונה בתכלית, שונה בוודאות ושונה בהכרח.

כן אציין ובפה מלא אומר שדרכי עובדת, כלומר, שהיא מאפשרת באופן אמיתי את הגשמתן המלאה המעלות המצויינות בראש הכתב: צלילות מחשבתית, חיוניות שיא, אהבת אמת, אושר, שמחה, ועונג עז וממלא, ואני אומר זאת בשמחה רבה מתוך התבוננות בי עצמי ובתלמידי.

עבורי, דרכי שלי היא אכן הטובה ביותר, אילולא זאת לא הייתי צועד בה, ובאופן אישי אני מעדיף אותה על פני כל דרך אחרת. ומכאן, קורא יקר, שאני מציע אותה באהבה גדולה גם לך.